גמרא
פירוש
הדרן עלך קדשי מזבח
פרק ה – הנהנה מן ההקדש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערלה וכלאי הכרם מצטרפין האוכל חצי שיעור מזה וחצי מזה מצטרפין ללקות את הארבעים:
הבגד – שהוא מטמא שלשה על שלשה:
והשק – שהוא מטמא ארבע על ארבע:
הבגד מצטרף לשק – שקל הימנו לד׳ על ד׳ וכן כל אחד מצטרף לקל כולן מצטרף זה עם זה לשיעור טומאה הקל הימנו אבל לא הקל עם החמור להכי תנא להו הכי וכולן מצטרפות שנים עם שנים ליטמא מושב מפני שהן ראוין בשיש בין כולן שיעור אחד ראויין לטמא לישב עליו הזב הלכך מצטרפי׳: קיצע מכולן – כלומר חתך משהו מכל אחד מהנך הבגד והשק והעור והמפץ:
ועשה מהן בגד למשכב שלשה – כלומר אם יש באותו בגד שלשה על שלשה ראוי לעשות ממנו טלאי לכסת כשהוא קרוע ומטמא משום משכב ואם יש באותו בגד טפח על טפח ראוי הוא ליטלות על גבי כר ומטמא משום מושב זב לאחיזה כל שהוא ואם אין לו לאותו בגד אלא כל שהו מטמא משום אחיזה: מאי לאחיזה שכן עומד לטולא – שכן ראוי הוא אותו משהו בגד לאורגים שכשהוא מחליק את המטוה של אריגה בסובין או בשום דבר כדי לחזקו כורך משהו בגד על אצבעו ומחליק את הטווי ואותו סמרטוט שעל אצבעו משמר אצבעו שלא יחתכו החוט ואותו שכורך באצבעו נקרא טולא:
וראוי נמי לקוצצי תאנים – אותן שמבקעין את התאנים ומולחין אותו כורכין משהו על אצבעם שלא יתלכלך בשומן התאנים: הדרן עלך קדשי מזבח הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש אע״פ שלא פגם מעל – קס״ד דבין בדבר שיש בו פגם ובין בדבר שאין בו פגם קאמר ר״ע דכיון דנהנה שוה פרוטה מעל:
וחכ״א כל דבר שיש בו פגם כו׳ – כיצד דבר שאין בו פגם כגון: נתנה קטלא – ענק של זהב של הקדש בצוארה או טבעת בידה:
או שתה בכוס של זהב – של הקדש כל הני אין בהן פגם בכך אלא כיון שנהנה מהן שוה פרוטה מעל וכיצד משערינן בהו הנאה אומדים כמה רוצה אשה ליתן שישאלוה תכשיטין כמות הללו להוליכן לבית משתה להכבד בהן באותו שיעור משלמת להקדש כשנשתמשה בהן: וכל דבר שיש בו פגם – כגון לבש בחלוק או כסה בטלית או בקע בקרדום כיון דעומדים לפגם לא מעל עד שיפגום בהן שוה פרוטה:
ומודה ר״ע לחכמים בדבר שיש בו פגם מעל – כלומר לכשיפגמו דלא אזלינן בתר הנאה אלא בתר פגם:
במאי קא מיפלגי – פירכא היא דקא פריך אי הכי דמודה ר״ע בדבר שיש בו פגם לרבנן אי הכי היינו רבנן אם כן במאי קא מיפלגי: אמר רבא בלבושה מיצעאה – דלא לבש ליה לא לגמרי מבחוץ דלבוש דבחוץ פגים לאלתר ולא לגמרי מבפנים לגבי בשריה דההוא נמי פגים לאלתר דמתחכך לבשר אלא בלבוש שלובש בין זה לזה שאינו פוגם עד זמן מרובה:
ומלמלי – בגד של פשתן דק הרבה ביותר כדאמרינן במס׳ גיטין שנמתח ונמלל דהוי כי אמגוזא שכל כך הוא דק שכשכורכין אותו כולו ביחד אינו גדול יותר מאגוז וכיון דדמיו יקרים הרבה אינו לובשו אלא פעם אחת או פעמים בשנה ומשמרו הרבה שלא יפגם ואינו פוגם עד לזמן מרובה. ובהא קמפלגי ר״ע סבר הואיל והוי דבר דלא פגים לאלתר אע״ג דפגים לאחר זמן כיון דאין בו פגם לאלתר הוי כדבר שאין בו פגם דמועלין בו כיון שנהנה שוה פרוטה ורבנן סברי הואיל ויש בו פגם מ״מ אין מועלין בו עד שיפגום ובהא קמפלגי ר״ע סבר אע״ג דלא פגים ליה לאלתר מ״מ כיון דעתיד הוא לפגם לאחר זמן על ידי לבישה דבר שיש בו פגם קרינא ביה וחשבינן כיון דלבשיה כמו לאלתר פגמיה ומעל ורבנן סברי כדקאמרינן בפירוש במתני׳ כל דבר שיש בו פגם לא מעל עד שיפגום בודאי: נפש – דכתיב במעילה אחד היחיד כו׳: אין מעל אלא שינוי – כגון דמשנהו מקדש לחול וכן הוא אומר כי תשטה אשתו ומעלה בו שכן משנה מבעלה לבועל:
וכן וימעלו וגו׳ – ויזנו אחרי הבעלים ששינו עצמן מרשות המקום לרשות הבעל1:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והשק – שהוא מטמא ארבע על ארבע:
הבגד מצטרף לשק – שקל הימנו לד׳ על ד׳ וכן כל אחד מצטרף לקל כולן מצטרף זה עם זה לשיעור טומאה הקל הימנו אבל לא הקל עם החמור להכי תנא להו הכי וכולן מצטרפות שנים עם שנים ליטמא מושב מפני שהן ראוין בשיש בין כולן שיעור אחד ראויין לטמא לישב עליו הזב הלכך מצטרפי׳: קיצע מכולן – כלומר חתך משהו מכל אחד מהנך הבגד והשק והעור והמפץ:
ועשה מהן בגד למשכב שלשה – כלומר אם יש באותו בגד שלשה על שלשה ראוי לעשות ממנו טלאי לכסת כשהוא קרוע ומטמא משום משכב ואם יש באותו בגד טפח על טפח ראוי הוא ליטלות על גבי כר ומטמא משום מושב זב לאחיזה כל שהוא ואם אין לו לאותו בגד אלא כל שהו מטמא משום אחיזה: מאי לאחיזה שכן עומד לטולא – שכן ראוי הוא אותו משהו בגד לאורגים שכשהוא מחליק את המטוה של אריגה בסובין או בשום דבר כדי לחזקו כורך משהו בגד על אצבעו ומחליק את הטווי ואותו סמרטוט שעל אצבעו משמר אצבעו שלא יחתכו החוט ואותו שכורך באצבעו נקרא טולא:
וראוי נמי לקוצצי תאנים – אותן שמבקעין את התאנים ומולחין אותו כורכין משהו על אצבעם שלא יתלכלך בשומן התאנים: הדרן עלך קדשי מזבח הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש אע״פ שלא פגם מעל – קס״ד דבין בדבר שיש בו פגם ובין בדבר שאין בו פגם קאמר ר״ע דכיון דנהנה שוה פרוטה מעל:
וחכ״א כל דבר שיש בו פגם כו׳ – כיצד דבר שאין בו פגם כגון: נתנה קטלא – ענק של זהב של הקדש בצוארה או טבעת בידה:
או שתה בכוס של זהב – של הקדש כל הני אין בהן פגם בכך אלא כיון שנהנה מהן שוה פרוטה מעל וכיצד משערינן בהו הנאה אומדים כמה רוצה אשה ליתן שישאלוה תכשיטין כמות הללו להוליכן לבית משתה להכבד בהן באותו שיעור משלמת להקדש כשנשתמשה בהן: וכל דבר שיש בו פגם – כגון לבש בחלוק או כסה בטלית או בקע בקרדום כיון דעומדים לפגם לא מעל עד שיפגום בהן שוה פרוטה:
ומודה ר״ע לחכמים בדבר שיש בו פגם מעל – כלומר לכשיפגמו דלא אזלינן בתר הנאה אלא בתר פגם:
במאי קא מיפלגי – פירכא היא דקא פריך אי הכי דמודה ר״ע בדבר שיש בו פגם לרבנן אי הכי היינו רבנן אם כן במאי קא מיפלגי: אמר רבא בלבושה מיצעאה – דלא לבש ליה לא לגמרי מבחוץ דלבוש דבחוץ פגים לאלתר ולא לגמרי מבפנים לגבי בשריה דההוא נמי פגים לאלתר דמתחכך לבשר אלא בלבוש שלובש בין זה לזה שאינו פוגם עד זמן מרובה:
ומלמלי – בגד של פשתן דק הרבה ביותר כדאמרינן במס׳ גיטין שנמתח ונמלל דהוי כי אמגוזא שכל כך הוא דק שכשכורכין אותו כולו ביחד אינו גדול יותר מאגוז וכיון דדמיו יקרים הרבה אינו לובשו אלא פעם אחת או פעמים בשנה ומשמרו הרבה שלא יפגם ואינו פוגם עד לזמן מרובה. ובהא קמפלגי ר״ע סבר הואיל והוי דבר דלא פגים לאלתר אע״ג דפגים לאחר זמן כיון דאין בו פגם לאלתר הוי כדבר שאין בו פגם דמועלין בו כיון שנהנה שוה פרוטה ורבנן סברי הואיל ויש בו פגם מ״מ אין מועלין בו עד שיפגום ובהא קמפלגי ר״ע סבר אע״ג דלא פגים ליה לאלתר מ״מ כיון דעתיד הוא לפגם לאחר זמן על ידי לבישה דבר שיש בו פגם קרינא ביה וחשבינן כיון דלבשיה כמו לאלתר פגמיה ומעל ורבנן סברי כדקאמרינן בפירוש במתני׳ כל דבר שיש בו פגם לא מעל עד שיפגום בודאי: נפש – דכתיב במעילה אחד היחיד כו׳: אין מעל אלא שינוי – כגון דמשנהו מקדש לחול וכן הוא אומר כי תשטה אשתו ומעלה בו שכן משנה מבעלה לבועל:
וכן וימעלו וגו׳ – ויזנו אחרי הבעלים ששינו עצמן מרשות המקום לרשות הבעל1:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ע״כ שייך לעמוד הקודם
הערות
Gemara
Peirush